פסק-דין בתיק ת"א 8154-12-08

 1.        התובעת, ילידת 1949 ובת 64 כיום, מוכרת בחנות בגדים לפני התאונה הראשונה ומנהלת חשבונות בהכשרתה, עתרה נגד הנתבעת לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בשל 2 תאונות דרכים - הראשונה מיום 03/12/08, (להלן - התאונה הראשונה) והשניה מיום 27/04/09 (להלן - התאונה השניה).

2.         אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק).

התאונה הראשונה

3.         התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל וועדה רפואית קבעה ביום 06/04/10, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 19% החל מיום 01/03/10 (10% אורטופדית - בגין הפגיעה בירך שמאל; 10% פלסטית - בגין צלקת בירך ימין). תקנה 15 לא הופעלה.

בנוסף קבעו הועדות הרפואיות תקופות אי כושר ונכויות זמניות כדלקמן:

3 חודשי אי כושר מלא.

100% למשך חצי שנה מתום תקופת אי הכושר..

50% למשך חודשיים נוספים.

40% למשך חודשיים נוספים.

30% למשך חודשיים נוספים.

התובעת עברה ניתוח להחלפת מפרק ירך שמאל ביום 10/04/11. לאחר הניתוח הגישה התובעת בקשה להחמרת מצב וועדה רפואית קבעה ביום 16/05/12, כי מצב התובעת הוחמר וכי לתובעת נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 28% החל מיום 16/01/12 (20% אורטופדית - בגין הפגיעה בירך שמאל; 10% פלסטית - בגין צלקת בירך ימין). תקנה 15 לא הופעלה.

4.         ב"כ הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכויות על תפקודה של התובעת וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.

5.         לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1.       נכות רפואית -

אין מחלוקת בין הצדדים, כי נכותה הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובעת בעקבות התאונה מסתכמת ב 28%.

5.2.       נכות תפקודית -

הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותה התפקודית של התובעת כתוצאה מהתאונה (התובעת טענה כי נכותה התפקודית הינה בשיעור 100% והנתבעת טענה לנכות תפקודית בשיעור 20%).

הנתבעת טענה, בין היתר, לקיומן של בעיות רפואיות קודמות אצל התובעת בהסתמך על התיעוד הרפואי שצורף לתיק.

על פי סע' 6א' לחוק ותקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן - התקנות), הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט.